יום שלישי, 18 בספטמבר 2012


 l'shana Tova או, מה לעזאזל עשו לי ליהדות?

"הגדרות" תמיד שנאתי אותן, מה אתה ימני או שמאלני? ליברלי או שמרני? דתי? חילוני? יהודי????
האמריקאים חיים את ההגדרות, פורמות, שלכל אחד יהיה מאוד ברור לאן הוא שייך, שחלילה לא נערער להם את הסדר שהם כל כך אוהבים (קפיזטליזם etc.).
אפילו  בעיירה הסופר ליברלית שאני חי בה, גם כאלה שמנסים לערער את הסדר החברתי במידה מסויימת מנסים לשייך לעצמם הגדרה. "אני לא היפסטרית אני היפית, היפסטר זה לא קול"-שיחה שנקלעתי אליה עם מגולחת חצי ראש בצבע סגול שלומדת באחת האוניברסיטאות (רגע אני אגדיר את זה כמו שהם אוהבים liberal arts college) היותר ליברליות בארה"ב .

למה אני מעלה את נושא ההגדרות? כי זה הכה בי בערב ראש השנה, ב"הלל" הארגון שאני עובד בו, ערכו בערב החג שתי תפילות (services - עוד מושג שמוזר לי פה) אחת לקונסרבטיבים ואחת לאורתודוכסים, חשבתי לעצמי, אני יכול להיות אורתודוכס, הרי זאת יהדות מודרנית, מתאים לי. אני חילוני לחלוטין אוהב ללכת מידי פעם לבית הכנסת השכונתי (מידי פעם, על מי אני עובד, ביום כיפור וגם זה בלחץ...) עם אבא שלי שהוא אולטרה אורתודוכס (דוס בשבילכם). אז הגעתי לתפילה האורתודוכסית, אוי ואבוי.... אם אבא שלי יראה מה הולך פה, אני מנושל מהירושה כבר מחר.

אני מנסה להיות מאוד Open minded פה, אבל זה היה לי כל כך מוזר, נשים עם תליתות יושבות יחד עם גברים, שרים את התפילות במיקרופון, חסר היה לי שיתחילו לרקוד ריקודי עם באמצע התפילה ולהרים את הרבי על הכתפיים.
אבל רגע, אני אמור לקבל את זה אני ליברלי וחילוני, אבל אז זה הכה בי, אני נחשב פה לעוף מוזר, קשה לי לקבל את התפילות הליברליות כי אני שבוי בתפיסה של היהדות המסורתית המזרחית המיינסטרימית שבארץ. אין לי הגדרה בוגע ליהדות, אני יכול לאכול טרף (שרימפסים אבל לא חזיר, כמה נוח...), לא יכול לדמיין יום כיפור ללא צום ותפילה, אבל למחרת אני אשוב ואחטא, כי זה אני. אוהב את היהדות כדרך חיים שאפשר לתבל בה את אורח החיים המונוטוני שלנו. היהדות כתבלין, משהו שמוסיף טעם לחיים, הקידוש בשישי, התפילות הקטנות שלי, הבית שלי...

אז אין לי פה הגדרה כנראה, או שאולי יש לי, אני ישראלי יהודי. אני יכול לעשות את הבחירות שלי מבלי להשתייך לזרם כזה או אחר, אני יכול לשמוע מוזיקה ישראלית ישנה בערב ראש השנה וזה הדבר הכי יהודי שיש, להתעצב מאוד שחיים חפר נפטר כי בעייני הוא ממיסדי התרבות הישראלית הצברית והחילונית (רק תאזינו ל"הנביא יחזקאל הוא בומבה של נביא" ותבינו כמה שהוא היה חתרני יחסית לזמנו). התפר הדק הזה שבין יהדות לישראליות כל כך ברור פה ובארץ אנחנו לוקחים אותו כמובן מאליו.

אז לחיי שנה חדשה או l'eshana tova (כמו שאומרים פה) ללא הגדרות ועם המון חווית חדשות.

נגנ/ית רחוב, באמהרסט, הגדרה? 

יום ראשון, 9 בספטמבר 2012

מסצ'וסטס ואני - פרק ראשון בבלוג וחדש בחיים



עידן, בן 28, חי בתל אביב ב28 השנים האחרונות. בחודש האחרון אני חי במסצ׳וסטס בעיירה קטנה בשם אמהרסט, איך לעזאזל אני עם בעיות הדיקציה שלי הגעתי למדינה האמריקאית עם השם הכי מסובך בעולם?! 

הקדמה,רקע,פרולוג תחליטו אתם, זה הבלוג הראשון שלי...
התגלגלתי לפרויקט שנקרא ״שליחות צעירה״ של הסוכנות היהודית, במסגרתו מכשירים חבר׳ה צעירים לשליחויות בקהילות ובאוניברסיטאות שונות בעולם, המטרה להביא את ישראל לקהילה וקמפוס. הקשר ביני לבין דוברות או ייצוג של ישראל קלוש, הרי אני חי בבועה התל אביבית (מצטער על הקלישאה אבל זה נכון...) , ועיקר העשייה הציונית שלי מסתכמת בזה שאני מעדיף גולדסטר על טובורג.... אבל במהלך ההכשרה של הסוכנות גיליתי שאני עובר "ניתוח לחשיפת ערכים", מסתבר שמתחת לשכבות של אדישות וציניות יש מישהו שרוצה לשנות ולהשפיע (או מישהו שממש רוצה לגור ולטייל שנה בחו"ל)...
כחלק מהתהליך התמיינתי למספר אוניברסיטאות, מביניהן נבחרתי לאוניברסיטת מסצ׳וסטס ,  מדובר באונברסיטה ענקית שממוקמת בעיירה קטנה בשם אמהרסט, באוניברסיטה לומדים כ25000 סטודנטים ומתוכם 10% יהודים. השמועות סיפרו שמדובר בקולג׳ מסיבות שהחבר׳ה בעיקר עושים חיים שותים בירות ומשתוללים אז חשבתי שיהיה לי כיף וגם הסוכנות עושה לנו אחלה ביטוח בריאות וזאת תהיה הזדמנות נפלאה להחליף כבד...(אה ושכחתי לקחת בחשבון שמדובר בילדים בני 18-21) .

אתגר ראשון- ״מסצ׳וסטס״ איך לעזאזל אומרים את זה???
מצסוסאט? מסצוטסט? מצ'סוטס? מה זהההה?
אז איך אני אומר מסצ׳וסטס? המון אימונים, נסו לחלק את השם לשלושה חלקים ולמשוך כל חלק, (מסה...צו׳...סטס) ככה אתה גם נשמע מקומי וגם אומר את זה נכון.

אתגר שני-לגור לבד בבית של המכשפה מבלייר
מה אני לעזאזל עושה פה??? זה מה שעבר לי בראש דקה אחרי שנכנסתי לבית החדש שלי.,הבית נראה כמו בית רדוף רוחות קלאסי, בסגנון משפחת אדמס, מגרש השדים או כל קלישאת סרט אימה אמריקאי.
לילה קשה עבר על כוחתינו, אוגוסט והם לא מאמינים במזגנים פה, ריהוט מזעזע  ושקט שנקטע כל שעה על ידי צלצול פעמוני הכנסיה שמאחורי הבית... 
בוקר ראשון בעיירה והמקום הפך מסרט אימה לסרט של דיסני, סנאים רודפים אחרי, פרפרי ענק, יער מימיני ומשמאלי, תכלס לא הייתי מתפלא לראות את שלגיה יוצאת פה מאיזה שביל ושבעה גמדים (נמוכי קומה - אני מנסה לאמץ פוליטיקלי קורקט סטייל) אחריה. 

אני פה כבר חודש, בעיירת היפים משוגעת ויפייפיה, גר בדאון טאון שניה הליכה מכמה ברים נחמדים ומסעדות טובות, נכון זה לא תל אביב, אבל אני יכול להגיד שבינתיים אצלי הכל בסדר (אפילו שאתמול הייתה פה אזהרת טורנדו)... 



הבית ברחוב ספרינג, בן יותר מ100 שנה